סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ”ג-1963 (להלן: "החוק") קובע כי "העברת זכות במקרקעין או זכות באיגוד במקרקעין, הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין, לא יראוה כמכירה או כפעולה באיגוד לעניין חוק זה, בין אם היא העברה בין בני הזוג ובין אם היא העברה מהם לילדיהם…" (ראו הרחבה בעניין במבזק 510).
בהחלטת מיסוי שפורסמה השבוע נדון מקרה ובו בבעלותה המלאה של בת הזוג הייתה חברה (להלן: "החברה") אשר רכשה ב-2007 33% ממניותיה של חברת בית, שהוקמה ב- 1943 (להלן: "חברת הבית").
בשנת 2012 ניתן בבית המשפט לענייני משפחה פסק דין המאשר את הסכם הגירושין ויחסי ממון של בני הזוג, כאשר במסגרת ההסכם נקבע כי מחצית ממניות חברת הבית, יועברו לבן הזוג.
בהחלטת המיסוי, אישרה רשות המיסים להחיל את סעיף 4א לחוק גם על העברת מניות חברת הבית, על אף שמניות אלו שייכות לחברה ולא שייכות לבת הזוג. מנגד נקבע כי בעתיד בעת מכירת מניות חברת הבית ע"י בן הזוג, הוא יחויב במס על "הרווח הנוסף" (של החברה) בהתאם להוראות סעיף 71א לחוק, כאילו פורקה החברה והוא מחזיק בהון המניות שלה.
לנו נראה, שהרציונאל שעמד בפני רשות המיסים, בעת אישור ההחלטה כאמור, היה שבת הזוג מחזיקה בבעלות מלאה במניות החברה ובכל רגע הייתה יכולה לפרקה ולהעביר את מניות חברת הבית אליה בפטור ממס, לפי סעיף 71 לחוק, ואח"כ להעביר את מניות חברת הבית לבן הזוג.
מן האמור לעייל עולה כי החלטת מיסוי זו לא היתה מתקבלת לו בת הזוג לא היתה מחזיקה בבעלות מלאה בחברה.
ואולם, גם לאור רציונאל זה עדיין עולות מספר תהיות:
1. מדוע לא חויבה הפעולה במס רכישה? לעניין זה נסביר כי קיימת מחלוקת מלומדים, האם תקנה 27(ב) לתקנות מס הרכישה, המאפשרת פטור ממס רכישה לגבי זכות במקרקעין, שנרכשה לפי יום 27/7/1983 ע"י האיגוד המתפרק והועברה ליחיד בפטור ממס שבח לפי סעיף 71 לחוק, חלה גם כאשר מדובר על העברת זכות באיגוד מקרקעין? עצם העובדה שפעולה זו לא חויבה במס רכישה עשויה להצביע על עמדת רשות המיסים, שהעברת מניות חברת בית, כמוה כהעברת הנכסים עצמם, שעל העברתם במקרה זה, ככל הנראה חלה תקנה 27(ב) (והנכסים עצמם נרכשו ככל הנראה לפני שנת 1983…).
2. האם לחברה היו פעילות או נכסים נוספים מעבר להחזקת מניותיה של חברת הבית? ברור כי לשאלה זו משמעות כבדה שכן פעילות נוספת או נכסים נוספים (שאינם נכסי מקרקעין)בחברה היו עלולים לחייב במס רווח הון לפי סעיף 93 לפקודת מס הכנסה, דבר שלא אוזכר בהחלטת המיסוי.
3. סעיף 71א לחוק, נועד במקור להתגבר על תכנון מס, שבו חלף חלוקת עודפים בחברה החייבת במס כדיבידנד, חולקה בעת הפירוק הקרקע כדיבידנד בעין לבעלי המניות בפטור ממס, על פי הוראות סעיף 71 לחוק (וראו הרחבה במבזק 504). הגם שתנאי לאישור הפעולה היה שבן הזוג יחויב בעת מכירת מניותיה של חברת הבית במס על "הרווח הנוסף", דבר התואם את הוראות סעיף 71א(ב) לחוק, עדיין לא ברור מנוסח החלטת המיסוי האם בן הזוג יחויב במס כאילו הוא החזיק את מלוא הון מניות החברה או רק את מחצית הון המניות, שכן הועברו לרשותו רק מחצית ממניות חברת הבית.
4. בנקודה 1 הסברנו כסברה שלא כתובה בהחלטת המיסוי, כי לא הוטל מס רכישה באשר ככל הנראה רואים חברת הבית כאילו מדובר בנכסי המקרקעין עצמם, ומשום שהללו נרכשו לפני 1983, לא הוטל מס רכישה. ואולם מאידך כן הוטל מס על הרווח הנוסף לפי סעיף 71א. כידוע ועל פי הוראות תחולת סעיף 71א, סעיף זה אינו חל במקרה שהמקרקעין נרכשו לפני 1998.
לאור כל האמור אנו בדעה, כי ראוי שתינתן הבהרה להחלטת מיסוי זו שכן בהעדרה, תיתכנה לה פרשנויות מרחיקות לכת.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח אהרון צ'יסמדיה ורו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.